התפרצות מחלת הסכיזופרניה בשרות הצבאי
חלק לא מבוטל , מהחיילים אשר נשפטים לישיבה בכלא , סובלים מהתפרצות של מחלת הסכיזופרניה , או לאחר לחץ בשירות הצבאי , סובלים לאחר מכן מההתפרצות מחלת הסכיזופרניה , המחלה פורצת בסערה, אירוע פסיכוטי , קודמת לו ירידה תפקודית , פרודרמה , או שינוי קיצוני באורח החיים , אשר מהווה קו שבר , שמקדים את פריצת המחלה.
הגורמים לפריצת המחלה לא ידועים, לרפואה , ישנן אסכולות שונות , אבל מה שידוע הוא כי המחלה פורצת עקב גורמים גנטיים ועקב גורמים סביבתיים , אשר ככל שמקורם בשירות הצבאי , יש להכיר באותם נפגעים , כנכי צה"ל.
מחלת הסכיזופרניה מופיעה בדרך כלל בגלל דחק סטרס אותו חווה החייל עקב שירותו הצבאי , או במהלך שירותו הצבאי , או בזמן הישיבה בכלא.
הסטרס צריך להיות סטרס קשה רציני , אשר מפיעל את המחלה , וגורם להופעתה. בתי המשפט קבעו שעצם הישיבה בכלא לא גורמת לפריצת המחלה אלא אם כן קרה דבר מה לאותו חייל במהלך הישיבה בכלא. הפסיקה עד היום התייחסה לישיבה בכלא כאל אירוע שהוא טריוויאלי.
בפסק דין רע"א 6155/16 , קבע השופט הנדל כי עצם הישיבה בכלא אינה דבר טריוויאלי וכי יש מקום לשנות מן ההלכה אשר קובעת כי ישיבה בכלא לכשעצמה לא מפעילה את מחלת הסכיזופרניה. כבוד השופט הנדל צודק בדבריו. והדברים נכונים פי כמה עת עסקינן בדור הצעיר של היום , שהוא בהשוואה לדורות הקודמים יותר רגיש , ויותר פגיע מבחינה נפשית , ועל כן נכונים דבריו לדעתי.
מחלת הסכיזופרניה הנה מחלה קשה מאוד ויכולה להביא למצבים של מאה אחוז נכות , וכן לאשפוזים ממושכים , הגורם לפריצת המחלה הוא לא ממש ידוע , ברם בספרות הרפואית הפסיכיאטרית קיימת דעה אשר קובעת כי סטרס יכול להפעיל את אותה מחלה. הדברים נכונים לכל אירוע שהוא אירוע יוצר סטרס , אשר מאופיין בתחושה של פחד וחוסר אונים , אירוע טראומטי , או סטרס שהוא סטרס צבאי במהותו , חשש ממפקדים , ענשיה בלתי הגיונית , איומים או כל מצב אחר.
לגבי ישיבה בכלא לעיתים קיימים אירועי סטרס , של התעללות כלוא בכלוא אחר , של התעללות הסגל , וכיוצא בזה. ברם על פי ההלכה הקודמת עד לדברי השופט הנדל בתיק 6155/16 , עצם הישיבה בכלא לא יכולה להפעיל את מחלת הסכיזופרניה.
הדברים כאמור אינם נכונים ולו מפאת העובדה כי גם בהעדר אירוע יוצר סטרס , או אירוע מלחיץ אחר , עצם הכניסה לכלא ושלילת חירותו הטוטאלית של האדם היא היא לכשעצמה אירוע מלחיץ אשר יש בכוחו לגרום לפריצת מחלת הסכיזופרניה. וצדק השופט הנדל באומרו כי הגיע הזמן לשנות הלכה זו.
השופט הנדל השווה בין התיק שעמד בפניו , לבין הלכת אורית אביאן באומרו כי אם אורית אביאן הוכרה כמי שבאה לה מחלת הסכיזופרניה על רקע , של תפקודה כפקידה , יש מקום להכיר גם במי שישב בכלא ובאה לו מחלת הסכיזופרניה ככזו הקשורה לשירות הצבאי.
הלכת אורית אביאן היא נר לרגלי כל העוסקים בקשר הסיבתי שבין מחלות הנפש לבין השירות הצבאי , הלכה זו קבעה מספר קשרים סיבתיים או ליתר דיוק מצבים בהם יוכרו מי שחלו במחלות נפש בזמן השירות הצבאי , הלכת אורית אביאן נמצאת ברמה הכי נמוכה של אותה הלכה , מבחינת סוג הקשר הסיבתי , שכן זו הייתה בסך הכל פקידה.
הקשר הסיבתי בנושא מחלות הנפש הוא קשר סיבתי מורכב נדרש להוכיח את הקשר הסיבתי האובייקטיבי והסובייקטיבי , , הקשר הסיבתי הסובייקטיבי , מוכח באמצעות חוות דעת רפואיות , ואילו הקשר הסיבתי האובייקטיבי מוכח , באמצעות האירוע אותו עבר אותו חייל שבגופו ובנפשו פרצה המחלה.
הפסיקה בהלכת אביאן קבעה כי האירוע , מחלול המחלה , צריך שיהיה אירוע שהוא לא יהיה אירוע טריוויאלי פשוט , וכי הוא צריך לכלול מרכיב כזה או אחר אשר קשור בצבאיות .
הוכחת המרכיב האובייקטיבי היא קשה שכן לעיתים לא זוכרים אותם נפגעים פרטים , וההלכה הפסוקה לא הכירה בעצם הכניסה למצב השירות שהוא לכשעצמו אירוע מלחיץ ככזה אשר יכול לגרום לפריצת מחלת הסכיזופרניה או לכל מחלה אחרת.
ברם הידע המצטבר מוכיח כי יש מקום בדור של היום גם לשנות מן ההלכה , שעצם הכניסה למצב שירות מהווה טריגר להתפרצות מחלות נפש , וזאת לצד בדיקה קפדנית של המועמדים לשירות , אני ככותב המאמר , יכול לומר כי מניסיוני לא כולם מתאימם לשירות וישנם משרתים שהיה עדיף למצוא להם שירות תואם את מגבלותיהם , מה שהצבא עושה היום , או שבכלל לא יגייסו אותם .
אם פעם היה מדובר בקבוצה שהיא לא משמעותית , היום בדור של היום המדובר בקבוצה הולכת וגדלה של מועמדים לשרות ביטחון אשר היה מוטב לו הצבא לא היה מגייס אותם , וכאן כאמור נכנס הסינון .
מכל מקום אני כולי תקווה שאמרת האגב שנאמר בפסק הדין רע"א 6155/16 תהפוך להלכה ברת קיימה.
בכבוד רב
גיא בית און עו"ד