במדינת ישראל רבו המרכזים למימוש זכויות רפואיות , הדבר נובע ממספר בעיות מרכזיות שקיימות במדינת ישראל , האחד העדרה של לשכת עורכי דין חזקה אשר תעשה כל אשר ביכולתה לרבות בתחום החקיקתי , על מנת להביא למצב שבו המרכזים למימוש זכויות רפואיות יסגרו את שעריהן , הדבר השני הוא העדר הבנה והערכה מספקת לתפקידו של עורך הדין וליתרונו בייצוג נפגעים בפני וועדות רפואיות של משרד הביטחון או של המוסד לביטוח לאומי , וכן העדר הערכה בכלל לפועלו של עורך הדין.
העדר הערכה לעורך הדין ולמקצוע עריכת הדין
אתחיל דווקא בתחילת דברי בדבר האחרון , והוא העדר הערכה בכלל כלפי עורך הדין וכלפי מקצוע עריכת הדין . עד לפני 20, 25 שנה להיות עורך דין במדינת ישראל היה נחשב לסטטוס יוקרתי ביותר לפני 20 שנה החל ריבוי של עורכי דין בארץ , והחלה מה שנקרא הקלות הבלתי מוסברת שבקבלת התואר בוגר מוסמך במשפטים.
הצפת המקצוע הביאה גם לזילות המקצוע אם פעם הייתה צריך להיות טייס בשביל להיות עורך דין , היום אתה גם יכול להיות חסר השכלה בסיסית , תעודת בגרות בשביל להיות עורך דין , הזילות הזאת הביאה כמובן גם לכך ששכר הטרחה של עורכי הדין ירד פלאים , כי פשוט כולם יכולים להיות עורכי דין. העובדה שכולם יכולים להיות עורכי דין לא אומרת שכולם מוכשרים ויודעים איך לייצג לקוחות בפני ערכאות כאלה ואחרות .
עובדה זו מתחדדת ועולה ככל שעסקינן בייצוג של נפגעים בפני וועדות רפואיות , וזאת מאחר וייצוג מנפגעים בפני וועדות רפואיות הנה סוג של פרקטיקה שונה יש צורך לדעת קודם כל מה היא נכות , מה המגבלות שהנכות הזאת מטילה על הנפגע , ואיך מציגים את המידע הזה בפני הוועדה , וגם ובנוסף איזה בדיקות חשוב להעביר את הנפגע על מנת שיונח בפני הוועדה חומר רלוונטי אשר יגרום לה קודם כל וראשית לתת לאותו נפגע שנבדק בפניה את אחוזי הנכוח שמגיעים לו.
דברים אלה לא נלמדים בבית ספר למשפטים , דברים אלה נלמדים בהתמחות , והם מחייבים ידע וניסיון רב לא בשדה המשפטי אלה בשדה הרפואי , עורך דין הטוב ביותר שיהיה כאשר הוא יבוא לייצג נפגע בפני וועדה רפואית אם הוא לא דובר את השפה , שפת הנכות הוא יתקשה מאוד לדבר אל הוועדה בצורה שהיא תבין אותו ויתקשה מאוד לייצג את אותו נפגע. הכלל לפיו כל עורך דין יכול לייצג נפגע בכל נכות לא נכון וזאת מאחר ואם אין בידיו את המידע הרלוונטי והניסיון הרלוונטי הוא גם לא ימצא אותם , וכך בשונה מעורך דין מקצועי בתחום יתקשה מאוד אותו עורך דין לייצג את אותו הנפגע.
לדעתי חוסר ההערכה למקצוע עריכת הדין במדינת ישראל קודם כל פוגע בלקוחות אשר מבקשים לשלם פחות כסף לעורך דין שהוא פחות מקצועי ועל ידי כך לא מקבלים את מבוקשם , וזאת לצד העובדה שגם עורך דין מקצועי לא יכול להבטיח ללקוח שום תוצאה , מאחר והוא לא הגורם המחליט , אבל לפחות יש ביכולתו לפעול ביתר מקצועיות עבור לקוחו כי זה המקצוע שלו.
לשכת עורכי הדין במדינת ישראל רואה את תפקידה בהסמכת עורכי דין ולא בהגנה על מקצוע עריכת הדין כמו גם על הציבור , וזאת משום שלדעתי האישית היא לא מפעילה מספיק כלים כנגד אותם מרכזים למימוש זכויות רפואיות , מה גם שהעובדה שהמרכזים לזכויות רפואיות קיימים במדינת ישראל לא ממש מטרידה את המשרדים הגדולים ולכן לשכת עורכי הדין גם לא כל כך ממהרת לפעול נגדם בנחרצות.
הבעיה בפניה למרכזים למימוש זכויות רפואיות
מה בעצם הבעיה בפניה למרכזים למימוש זכויות רפואיות . ראשית בעניין תיקים אשר צריכים להתברר בפני קצין התגמולים , אלה אשר יושבים במרכזים למימוש זכויות רפואיות , הם חסרי ידע בכל הנושא של חוק הנכים תגמולים ושיקום , בעוד שבביטוח הלאומי בנכות כללית יש צורך למלא טופס, במשרד הביטחון בתביעה לקצין התגמולים , יותר חשוב מה ממלאים בטופס ויותר חשוב מה לא למלא בטופס דבר אשר יכול להשפיע על שאלת הקשר הסיבתי.
למרכזים למימוש זכויות רפואיות אין את היכולת לנהל תביעה מול קצין תגמולים , הם לא בקיאים בחקיקה , ובדין הספציפי אשר נוגע לאגף השיקום במשרד הביטחון. יהיה קשה להם מאוד בתביעות שהם מסובכות במעט לבסס קשר סיבתי. יהיה קשה להם לאסוף את העדויות הרלוונטיות לקצין התגמולים , וזאת לצורך הוכחות האירועים אשר היה בהם להביא להיוצרותה של הפגיעה . יתרה מכך וזה הדבר החשוב ביותר במרכזים למימוש זכויות רפואיות אין אפשרות לייצג את הנפגע בוועדה רפואית.
אי האפשרות לייצג את הנפגע בוועדה רפואית הנה משמעותית ביותר כלפי הנכה הייצוג של הנפגע בפני וועדה רפואית הנו חשוב ביותר הנפגע לא יכול ללכת לבדו לוועדה רפואית , והמסמכים הרפואיים לא יכולים לדבר במקומו , והוא בטח שלא יכול לקרוא את הנתונים הרפואיים אשר מופיעים באותם מסמכים , כך שכל מה שהנפגע יכול לעשות הוא בסך הכל בפני הוועדה הרפואית , הוא להתלונן על מכאוביו , אבל כאב הוא לא גורם אשר מקנה אחוזי נכות לנפגע , צריכה להיות פגיעה תפקודית פונקציונלית , אותה יש להבין ואותה יש לתאר בפני הוועדה הרפואית ורק על אותה פגיעה הנפגע יקבל אחוזי נכות.
חשוב להבין במקרים החמורים ביותר בנכויות מאוד גבוהות אין צורך לא בעורך דין ולא במרכזים למימוש זכויות רפואיות , במקרים אלה גם לא מתכנסות הוועדות הרפואיות. כל שאר המקרים מחייבים לדעתי נוכחות של עורך דין מול הוועדה , הנפגע חייב לעבור הכנה בפני הוועדה הרפואית , ואת זה המרכזים למימוש זכויות רפואיות לא עושים.
הביטוי השגור ביותר בפי המרכזים למימוש זכויות רפואיות אנחנו מכינים תיק לוועדה רפואית הוא שטות גדולה שאין כדוגמתה , אני כעורך דין מצליח להעלות אחוזי נכות ולייצג נפגעים בהצלחה יתרה עם מסמך אחד מקופת חולים , גם לא חוות דעת רפואיות שבו קיימים נתונים רלוונטיים שעל בסיסים אני מבקש להעניק לנפגע אחוזי נכות , או להעלות לו את אחוזי הנכות.
חשוב להבין לוועדה הרפואית יש תיק רפואי יש לה נתונים של הנכות , אין צורך להציג בפניה עוד תיק , יש צורך להציג בפניה במקרה של תביעה חדשה נתונים עדכניים אשר ילמדו על מגבלתו של הנפגע , ואת זה ניתן לעשות באמצעות מסמך מקופת חולים בו קיימים הנתונים הרלוונטיים וגם במקרה של החמרה חשוב מאוד להציג מסמך עדכני מקופת חולים אשר ילמד על מצבו של הנפגע.
אין צורך להציג חוות דעת רפואית , עורך דין שהוא מומחה בתחום , לא ישתמש לעולם בחוות דעת רפואית , רק במקרים נדירים הוא ישתמש בחוות דעת רפואיות , המרכזים למימוש זכויות רפואיות מתהדרים בכך שהם משתמשים במומחים רפואיים לצורך מתן חוות דעת , אבל אין בכך כל צורך היות , ועורך דין מומחה יודע לקרוא את הנתונים בעצמו , ולהבין את הבדיקות , וזאת מבלי להסתייע בחוות דעת רפואית. חוות דעת רפואית לא יכולה לתת כמעט שום דבר לנפגע.
הדבר הבא הוא וזה הכי מכעיס אותי, הוא שכר הטרחה אותו משלמים הפונים למרכזים למימוש זכויות רפואיות , נכון גם עורך דין גובה שכר טרחה אבל אם הוא מומחה בתחום הוא גם מקצועי , הוא יודע מה הוא צריך על מנת לייצג את הנפגע והוא גם מייצג את הנפגע בפועל , המרכזים למימוש זכויות רפואיות גובים שכר טרחה עבור מילוי טפסים טכני ,ועבור שליחת הלקוח לצורך השגה של חוות דעת רפואיות , אבל בשונה מעורך דין במרכזים למימוש זכויות רפואיות אין ייצוג של הלקוח , הלקוח מייצד את עצמו וזה אסון פשוט אסון.
עניין נוסף הוא יכול ותיווצר בעיה במהלך הייצוג התביעה תידחה , או יהיה צורך לפנות לבית משפט , המרכזים למימוש זכויות רפואיות לא יכולים לפנות לבית המשפט הם לא עורכי דין , אין להם בכלל את הידע המשפטי לא בסדרי דין ולא בדין המהותי , וכך יוצא שהלקוח יאלץ לקחת את תיקו ולפנות לעורך דין , בעוד שאם הייצוג על ידי עורך דין מקצועי לא יצליח ויהיה צורך לפנות לבית משפט , הוא יהיה יכול לתת את השרות הזה כי זאת העבודה שלו, והמרכזים למימוש זכויות רפואיות לא עושים זאת , לכן מומלץ לפנות רק לעורך דין מקצועי בתחום הנכים ויש לא יותר מ15 משרדים כאלו על מנת להגיש תביעה לקצין תגמולים .
אני כתבתי את הפוסט הזה מאחר ויום אחד פנה אלי לקוח לאחר שהוא פנה למרכז למימוש זכויות רפואיות המדובר היה על פניו בתיק לא פשוט אבל שם התעקשו איתו שמשרד הביטחון אגף השיקום לא יכיר בו , כשקיבלת את התיק ולאחר שבדקתי כל המסמכים ,הייתי צריך להגיש רק את התביעה לקצין תגמולים , כיוון שהיה לו ללקוח, בתיק את כל מה שהוא היה צריך על מנת לבסס קשר סיבתי, וייצגתי את הלקוח בפני וועדה רפואית והוא קיבל את הזכויות הרפואיות שמגיעות לו ממשרד הביטחון , זה המקצוע שלי ואני יודע מה אני עושה ובגלל זה הייצוג הצליח.
העובדה כי המרכזים למימוש רפואיות מתהדרים בכך שהם טובים ומשמעותיים כי הם מצליחים מצביעה רק על דבר אחד שכל הפונים אליהם הגיעו עם תיקים שהיה ניתן להצליח בהם גם בלי עורך דין וגם בלי המרכז למימוש זכויות רפואיות , כיוון שלא מדובר באנשי מקצוע .
הדברים הם מסובכים ככל שעסקינן בדברים אשר נוגעים לייצוג נכים בפני קצין התגמולים ולכן מומלץ כאמור לפנות רק לאיש מקצוע מן התחום.