מהי ועדה רפואית במשרד הביטחון

ועדה רפואית מתכנסת במקרים שבהם אדם הגיש תביעת נכות נגד משרד הביטחון והוכח כי קיים קשר סיבתי בין השרות הצבאי שלו לבין הפגיעה הרפואית, אז מוזמן התובע להיבדק בפני אותה הוועדה.

ישנן שתי סוגי וועדות רפואיות: מחוזית ועליונה, בוועדות אלה יושבים רופאים אשר הרכבם נקבע על ידי יושב ראש הוועדות הרפואיות ותפקידם הוא לקבוע את אחוזי הנכות המגיעים לתובע על ידי אגף השיקום במשרד הביטחון.

מצב קודם והבדיקה הרפואית

הניסיון מוכיח כי עדיף להתרכז במצבו הנוכחי של התובע בוועדה רפואית ולא להישען על מצבו בעבר, גם אם מצבו בזמן הפציעה היה קשה והוא אושפז למשך מספר חודשים- זה לא בהכרח מסייע לו מול הוועדה. 

מאחר והזמן בוועדה הרפואית הנו מוגבל מומלץ להתרכז במגבלות מהן סובל כיום במעמד הבדיקה בפני הוועדה הרפואית. לא תמיד כדאי להזכיר בצורה רחבה את העבר הרפואי אשר קדם לדיון, אלא אם מדובר בחלק מן התיק.

הטיעונים בפני הועדה הרפואית 

חשוב מאוד שהטיעונים בפני הוועדה הרפואית יהיו טיעונים מבוססים ולא מוגזמים, שכן במקרה שבו נמצא פער בין טיעוני התובע אודות מגבלותיו הרפואיות לבין הבדיקה הדבר עשוי לפגוע בתדמית שלו מול הועדה. 

מומלץ לדייק בתיאורים ולוודא כי התיאורים נשמעים הגיוניים ולא לומר דברים שאינם מדויקים.  

בדיקה רפואית של הוועדה

בבדיקה הרפואית במסגרת הוועדה, בין אם זו בדיקה אורתופדית או פסיכיאטרית, יבדקו את טענותיו של התובע לגבי המגבלות מהן הוא סובל תוך התייחסות לאותו איבר לגביו דנה הוועדה הרפואית: גב, רגל, יד, צוואר.

בסיום הבדיקה על ידי אחד מחברי הוועדה הרפואית הוועדה תמלא את הפרוטוקול ותעביר אותו לקצין התגמולים שתפקידו לקבל החלטה בעניין גובה אחוזי הנכות שנקבעו לתובע בוועדה הרפואית.

במקרה בו הנכה לא מרוצה מהחלטת הוועדה הרפואית המחוזית עליו לערער לוועדה המחוזית העליונה.

בקשה לכינוס וועדה רפואית

וועדה רפואית יכולה להתכנס לבקשת הנכה או לבקשת קצין תגמולים. במקרה בו החליט התובע שלא לעמוד בפני ועדה רפואית מכל סיבה שהיא וקצין התגמולים סבור שיש צורך להעמיד את התובע בפני וועדה רפואית,  יש באפשרותו של קצין התגמולים להטיל סנקציות על התובע עד למצב של שלילת תגמול באופן חלקי או מלא עד שהתובע יעמוד לבדיקה חוזרת בפני ועדה רפואית.

וועדה רפואית מתכנסת לצורך קביעת אחוזי נכות לפי בקשת קצין התגמולים או לבקשת הנכה שיכול להתייצב בפניה כל שישה חודשים. 

ישנן וועדות אשר תפקידן לדון בקשר הסיבתי של הפגיעה ובאחוזי הנכות של התובע, בכל מצב בו מוגשת תביעה לפי תקנה 9, נכות מוסבת בה נדון הקשר הישיר בין הנכות המוכרת לבין הנכות המוסבת.

נכות מוסבת

נכות מוסבת היא נכות שבה תובע נכה צה"ל הכרה בפגיעה הנובעת מהפגיעה המוכרת, למשל במקרה של תובע שנפגע בברך ימין ולאחר מספר שנים החל לסבול מנזקים לברך שמאל. התובע למעשה טוען בתביעתו לפי תקנה 9 כי הנכות המוסבת נגרמה עקב הנכות המוכרת .

במקרה זה מקובל להצטייד בחוות דעת אשר תסביר את הקשר הסיבתי בין הנכות המוכרת לבין הנכות המוסבת. על הוועדה יהיה לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הנכות המוסבת לבין הנכות המוכרת ומהם אחוזי הנכות אשר יש לתת לתובע על הנכות המוסבת.

ערעור על החלטת וועדה רפואית עליונה

במקרה בו התובע מעוניין לערער על החלטת הוועדה הרפואית העליונה הוא יכול לערער בפני בית המשפט המחוזי שאין בסמכותו לקבוע אחוזי נכות. בית המשפט יבדוק את ההחלטה מבחינה מנהלית ויתערב רק במקרה בו נמצאה טעות אשר הוא סבור שצריך לתקן.

יתרה מכך, בית המשפט המחוזי יכול לדון גם בפרשנות המשפטית של ממצאי הועדה וכן במקרה בו הועדה לא נימקה את החלטתה בצורה טובה.

להתייעצות עם עו"ד גיא בית און, מומחה בתביעת נגד משרד הביטחון וייצוג בוועדות רפואיות, ניתן לפנות בטלפון 03-9391070 או לשלוח הודעה דרך האתר