תביעת משרד הביטחון עקב צלקות  

במקרה של צלקות תמיד עולה שאלה האם יש מקום לתבוע או לא?

צלקות בדרך כלל לא מקנות הרבה מאוד אחוזי נכות, אלה אם כן מדובר בצלקות נרחבות, אולם אלו הם מקרים חריגים ביותר ולרוב אין הרבה נפגעים כאלה מקרב נפגעי צה"ל.  

פגיעות הכוללות צלקות

צלקות מאופיינות בכך שקורות אחרי אירוע חבלתי, למשל טבח שנחתך ע"י סכין, חייל שנשפכו עליו ליטרים של מים רותחים בטמפרטורה של 100 מעלות, חייל שעבר ניתוח שהשאיר צלקות, או חייל שחס וחלילה נשרף בתאונה או באירוע קשה בתוך טנק.

חשוב לדעת! חיילים שעברו ניתוח לתיקון רצועה או מניסקוס בשיטה לפרוסקופית יסבלו מצלקות שהן קטנות ולא ממש משמעותיות אבל בכל זאת רצוי לבקש עבורן אחוזי נכות ולפנות לוועדה שדנה באיבר הראשי שנותח במסגרת השירות הצבאי.

צלקות משמעותיות או לא משמעותיות

בתביעה למשרד הביטחון בגין צלקות יש להבחין בין מספר מצבים: צלקות בפנים וצלקות באזורים אחרים. בנוסף, לשים לב למצב הצלקות ואיך הן נראות מבחינה אסתטית.   

במקרים הללו יש קושי להגיע למסקנה אובייקטיבית כי לאדם אחד הצלקת יכולה להראות נוראית  ולאדם אחר הצלקת יכולה להראות פחות נוראית. בסופו של דבר מה שקובע הוא גודל הצלקת, המיקום שלה ועד כמה היא בולטת.

צלקת בולטת היא צלקת תפוחה, בעלת גוון שהוא שונה מגוון העור של הנפגע, מדובר בצלקת שממש רואים אותה והיא מפריעה לאדם גם באופן אובייקטיבי וגם סובייקטיבי. 

המונח "באופן אובייקטיבי" צריך להתפרש כמצב בו כאשר אדם אחר מסתכל על הצלקת ושואל את עצמו האם הוא היה יכול לחיות איתה ועונה לעצמו תשובה שלילית שלא היה יכול לחיות איתה. לדוגמא, במצבים של חתך עמוק על הלחי, שגם לאחר ניתוח עדיין הותיר צלקת, או בחורה צעירה שעברה ניתוח להכנסת קנולה (צינור בגרון) ולאחר ההוצאה שלו נותר חור שנסגר אך השאיר צלקת בולטת במרכז הגרון שלה.   

המבחן הסובייקטיבי של הצלקות נמדד בשאלה האם הצלקת עצמה גרמה לפגיעה נפשית המגבילה  או מקשה על חייו של אותו נפגע, לדוגמא, אם אותו אדם בשל הצלקת מתקשה לבוא בחברת אנשים מאחר ופונים ושואלים אותו שאלות לגבי הצלקות והוא מוצא את עצמו כל פעם צריך להסביר ובעצם חוזר לאירוע הפגיעה ולמצוקה האישית שלו פעם אחר פעם. 

בסופו של דבר, חיבור של כמה גורמים יעשה את ההבדל בין צלקת משמעותית ושאינה משמעותית. המדובר בגורמים כמו מיקום הצלקת, הגודל שלה, האיחוי הלא טוב והתגובה הנפשית של הנפגע, יחד עם העובדה שלא ניתן להסתיר את הצלקות. דוגמא נוספת היא צלקת בבטן. ישנם מצבים בהם עקב ניתוח סובל התובע מצלחת ארוכה בבטן, למשל מהטבור עד לעצם החזה. הצלקת בולטת במעט ומפריעה לאותו נפגע מאחר ואינו יכול להוריד חולצה וללכת לבריכה או לחוף הים. במצבים כאלו ישנה משמעות לצלקת בגלל המיקום שלה, האורך שלה והמגבלות שהצלקת עצמה מטילה על הנפגע.

ועדה רפואית בנושא צלקות

ועדה רפואית בנושא צלקות היא ועדה מיוחדת, אשר שונה מועדות רפואיות אחרות בכמה דברים. ראשית, חשוב להבין כי ועדה רפואית בנושא צלקות יכולה לתת לנפגע אחוזי נכות זמניים במידה והיא מגיעה למסקנה כי מצבו ישתפר בעתיד. במידה והוועדה חושבת שהמצב עתיד להישאר סטטי התובע יקבל אחוזי נכות קבועים.  

בנוסף, חשוב מאד לנמק היטב לוועדה ולהוביל אותה למסקנה לגבי איזה סוג של צלקות מדובר: האם מדובר בצלקת לא אסתטית שמפריעה לנפגע או שמדובר בצלקת שאינה מפריעה.  

כאשר מדובר בצלקות לא אסתטיות באזורי הפנים או הצוואר, או צלקות באזורי הבטן ובית החזה חשוב להכין היטב את התובע לפני הדיון, להסביר לו מה הוא צריך להגיד לוועדה ולבקש ממנו לפרט לא רק את תחושותיו כלפי הצלקת, אלה גם את המגבלות שהצלקת מטילה עליו, לדוגמא, אם הוא מתקשה ללכת לים או מתבייש בצלקת בפני בני משפחתו הקרובים. 

בנוסף, במהלך הדיון חשוב כי עורך דין ייקח את הדברים שהלקוח שלו השמיע בפני הוועדה וינסה להשפיע על שיקול הדעת שלה במטרה שהתובע יקבל אחוזי נכות גבוהים עבור הצלקת שלו. בנקודה זו על עורך הדין להימנע מלדבר על תחושות אישיות של התובע אלא עליו לסכם את הדברים ולתרגם אותם לנוסחה משפטית, לאחוזי נכות אשר הוא מבקש מהוועדה לתת לנפגע בגין הצלקת.

להתייעצות עם עו"ד גיא בית און, מומחה בתביעות משרד הביטחון בגין אחוזי נכות לצלקות, ניתן לפנות בטלפון 03-9391070 או לשלוח הודעה דרך האתר