ועדת צר"מ
ועדת צר"מ
ועדת צר"מ היא ועדה של צוות רפואי מיוחד הפועלת באגף השיקום במטרה לקבוע האם הנכה מסוגל לעבוד או לא.
נכה שאינו מסוגל לעבוד
במקרה בו הנכה לא מסוגל לעבוד הוועדה יכולה לקבוע אחת משתי אפשריות:
- לקבוע כי הנכה איבד את כושר עבודתו
- לקבוע כי הנכה איבד את כושר עבודתו בצורה חלקית, כלומר הוא יכול לעבוד ארבע שעות ביום ולא יותר.
במקרה של איבוד כושר עבודה חלקי הנכה יתבקש למצוא לעצמו עבודה למספר שעות באמצעות משרד הביטחון או באופן עצמאי והוא יקבל את ההשלמה הכספית המגיעה לו ממשרד הביטחון.
דיון בוועדת צר"מ
הבסיס המשפטי לפעולת וועדת צר"מ הן הוראות אגף השיקום, בדגש על הוראה מספר 85.01, 85.02 וחוק הנכים תגמולים ושיקום. מדובר בתשלום עבור תגמול מיוחד (תג"מ) בגלל העובדה שהנכה איבד את כושר עבודתו בצורה חלקית או מלאה. ההבדל העיקרי בין הוראה 85.01 ל85.02 הוא בכך שהוראה 85.02 צמצמה את החוק רק למקרים בהם הנכה לא יכול לעבוד עקב נסיבות הקשורות בנכות המוכרת וזאת בשונה מבעבר, במקרים בהם ההוראה הייתה יותר מרחיבה.
אגף השיקום צמצם משמעותית את זכויות הנכים כאשר קבע את התנאי שרק איבוד כושר עבודה חלקי או מלא של הנכה מזכה אותו בתגמול מיוחד (תג"מ). אף על פי כן, ישנם מצבי ביניים שהם מאוד מורכבים ובהם הקביעה של ועדת הצר"מ לא יכולה להיות מושתת על קביעות שחור או לבן.
הדיון בוועדת צר"מ הוא דיון ארוך, כאשר בדרך כלל לוקחים בו חלק רופא שיקומי ורופא מהתחום אליו מתייחסת הנכות המוכרת.
נכונות לצאת לעבוד
לוועדה חשוב לראות האם לנכה יש נכונות לעבוד. במידה והוא אומר שהוא רוצה לעבוד תצא החלטה שאומרת שעליו לשוב לעבודה במשרה מלאה או חלקית. מה שקורה בד"כ, הוא שמרבית הנכים אינם מודעים לעובדה שהם מתקשים לעבוד אבל הם מנסים בכל זאת לחזור לשגרת עבודה.
חשוב לדעת! אמירה של הנכה שהוא רוצה לחזור לשוק העובדה למרות מגבלותיו משרתת לרוב רק את הוועדה הרפואית עצמה ולא את האינטרסים של הנכה.
אף על פי רצונו של הנכה לעבוד, המציאות מראה כי רצון לחוד ומעשים לחוד. חשוב להבהיר לנכים שבמקרה שבו לא עבדו מספר רב של שנים וקיבלו תגמול מסוג תג"מ או תט"ר יהיה מאוד קשה להחזיר אותם לעבודה כי ככל שאדם יוצא ליותר זמן משוק העובדה הסיכוי להחזיר אותו לשוק העובדה הוא קטן יותר.
טיעון בפני ועדת צר"מ
נכה שמופיע בוועדת צר"מ צריך ראשית לדבר על המגבלות שהנכות המוכרת מטילה עליו. עשויות להיות מגבלות של כאב, חוסר שינה, כאבי ראש טורדניים. למעשה, כל מגבלה המטילה על הנכה קשיים עמם יהיה קשה לו להסתדר ולהתמיד בעבודה, במיוחד כאשר מדובר בעבודה בסביבה תחרותית. עבודה בסביבה תחרותית כמעט אף פעם לא מתאימה לנכים, קשה מאוד לשבץ נכה בעבודה שכזו ולכן חשוב במסגרת הועדה להכיר במגבלות ולבחון היטב האם עבודה מסוג זה בכלל אפשרית.
חשוב לקחת בחשבון החלטות קודמות. במידה וקיימות בתיק החלטות קודמות הקובעות שהנכה לא יכול לעבוד – כל עוד לא השתנה בסיס הנתונים של ההחלטות הקודמות, כלומר, לא חל שיפור במצבו של הנכה, מן הראוי להותיר את ההחלטה כפי שהיא.
במקרה בו הוועדה מחליטה שהנכה יכול לעבוד ניתן לערער לרופא המחוזי ולרופא הראשי המשרד הביטחון, אם כי די ברור כי כל הרופאים במשרד הביטחון יאשרו את ההחלטות של הרופא הקודם. ולכן, כאשר מסתיימים כל המהלכים המשפטיים כדאי לפנות בעתירה מנהלית לבין המשפט לעניינים מנהלים על מנת שזה יבחן את החלטות הקודמות שהתקבלו.
להתייעצות עם עו"ד גיא בית און, מומחה בתביעת נגד משרד הביטחון וייצוג בוועדות רפואיות, ניתן לפנות בטלפון 03-9391070 או לשלוח הודעה דרך האתר