תביעה נגד משרד הביטחון בגין פגיעת ראש סגורה

קודם בואו נבין , ישנם שני סוגים, של פגיעות ראש , פגיעת ראש פתוחה , בה בעצם יש פצע בגולגות , ויש פגיעת ראש סגורה , בה הגולגולת נשארת שלמה . פגיעת ראש פתוחה היא פגיעת ראש , בה נפגעת הגולגות , או שיש דימום פנימי , שמצריך הוצאה שלו  , בדרך כלל, על ידי ניתוח . פגיעת ראש סגורה היא פגיעה , שאנו קוראים לה טראומה שלאחר זעזוע מוח. זה אירוע שהוא די נפוץ , עקב תאונות דרכים , תאונות אופנוע , או כל אירוע , אחר, בו הראש, האיבר הכי חשוב בגוף,  נחבט במשטח קשה , גם אלימות פיזית יכולה להביא לפגיעת ראש סגורה.

מה מיוחד בפגיעת ראש סגורה

פגיעת ראש סגורה , יוצרת בהתחלה מצב , אקוטי , חריף, בימים הראשונים , לאחר הפגיעה . ראשית , אפשרי שהנפגע יאבד הכרה , לזמן קצר , או למשך מספר שעות, שנית, אפשרי שהנפגע לא יאבד הכרה, אבל הוא יהיה מטושט הכרה , לזמן קצר .

ישנם גם מצבים, בהם הנפגע,  סובל כמה ימים מסחרורות מבחילות, המצבים האלה עוברים. מה שמיוחד בפגיעת ראש, היא שבשונה מכל בעיה רפואית אחרת, יש לה שני מסלולים , או שהיא יוצרת נכות קוגניטיבית , ירידה תפקודית קוגנטיבית , אשר באה לידי ביטוי , בפער, בין היכולת הקוגניטיבית של הנפגע לפני , פגיעת הראש , וביכולת של הנפגע , לאחר פגיעת הראש, יכולה להיות ירידה בזיכרון , לטווח ארוך ולטווח  קצר , יכולה להיות אפזיה , מצב בו, המילים לא יוצאות לאותו נפגע מהפה , או שבזמן כתיבה , הוא מחליף בין המילים , יכול גם להיות מצב שבו , אותו אדם יחוש עיפות , כי יהיה קשה לו לעשות דברים , שעובר (לפני) ,פגיעת הראש, הוא היה יכול לעשות אותם בקלות ,למשל להתרכז , לקרוא , או , לעשות כל פעילות שמצריכה פעילות מוחית , ולאחר פגיעת הראש כבר הרבה יותר קשה לו לעשות , את אותן פיעלויות קוגניטיביות.

הצד השני של הפגיעה ,  הוא שינויים באישיות , עד לכדי פיתוח של מחלת נפש . במה מדובר ,  אדם שהיה נוח לבריות , מסתדר עם סביבתו , פתאום , לאחר פגיעת הראש,  הוא מוצא את עצמו , כמי שלא מסתדר עם הסביבה שלו מתעמת עם הממונים עליו , יש לו קושי , להסתדר , גם בסביבתו הקרובה, עם אשתו ועם הילדים , ומכאן נוצרת תחושת תסכול , יש גם מקרים שבהם בתאונות דרכים , בהם רכב פוגע באדם הולך רגל או נוסע בכביש, הנפגע יפתח פוסט טראומה , אבל היות ואותו אדם , לא זוכר, או לא יזכור, את אירוע תאונת הדרים ,  בדרך כלל , אנו מכנים את הפוסט טראומה במקרה הזה כפוסט טראומה חסרה, ( P.T.S.D חסר).

לרוב אצל לא מעט נפגעים ,  רואים את הירידה הקוגנטיבית, לצד השינויים באישיות , ויש צורך לבצע הערכה , גם פסיכיאטרית , גם נויורלוגית , וגם נירוקוגנטיבית על מנת לאמוד את הנכות של אותו נפגע. הערכה פסיכיאטרית , היא בעצם בדיקה פסיכיאטרית, של אותו נפגע , בשאלה אילו לקויות פסיכיאטריות,  הותירה באותו אדם הפגיעה , בעיות חרדה , או אפילו פיתוח של הפרעה דו קוטובית , או אפילו את מחלת הסכיזופרניה.

הערכה קוגנטיבית , היא כאמור הפער, שבין היכולת הקוגניטבית השכלית  של הנפגע , שהיה לפני פגיעת הראש, לבין המצב שהיה לאחר פגיעת הראש. כל הלקויות הללו יוצרות מצבים של קשיים מרובים , אשר פוגשים את אותו נפגע בחיי היום יום. קשיים אלו יוצרים תסכול , תסכול מתמשך , אשר גורם לסבל נפשי ולאובדן כספי , ירידה במעמד  תעסוקתי , אם פעם אדם היה מנהל בנק , היום הוא כבר לא יכול לעסוק בכך , ירידה תפקודית חברתית , ונכות שהיא נכות קשה מאוד , בהשוואה למשל לפוסט טראומה , שהיא אחותה התאומה , הלא זהה , של פגיעת הראש הסגורה.

מה מיוחד בפגיעת ראש מבחינת האבחון 

עובדתית , עד לתחילת שנות השמונים , הספרות הרופאית, וגם עולם הרפואה לא יחסו חשיבות כזאת גדולה לפגיעת ראש שהיא פגיעת ראש סגורה , החל משנות השמונים , החלו מחקרים , החלה עבודה בנושא , ואפילו קמו מרכזים לטיפול בנפגעי ראש , אשר סובלים מפגיעת ראש סגורה .

הקושי הכי גדול הוא לזהות את הפגיעה בשלב הראשון שלה , שכן ככל שהפגיעה תזוהה יותר מהר, כך הנזקים והתסכול של מי שסובל מפגיעת ראש סגורה יהיו קטנים יותר. מדוע , הזמן לא ממש עוזר לנפגעי ראש , הם בדרך כלל , כמו נפגעים אחרים , מנסים להמשיך הלאה , אבל קשה להם , קצב העבודה שלהם יורד , יכולת התפקוד שלהם יורדת , והם מתחיל לצבור בעיות מבעיות שונות, אשר מגדילות את המוצקה, שלהם ולאורך זמן המצוקה רק גדלה.

לרוב , הם ישלחו לעשות אבחון דידקטי , ואז יגידו להם, שהם סובלים מ add מ ADHD , יתנו לאותם נפגעים רטלין , או כל תרופה אחרת , ויבקשו מהם להמשיך הלאה , אבל רטלין, או כל תרופה להפרעת קשב וריכוב, הן תרופות שלא ממש יכולות לעזור, למי שיכולת הריכוז שלו ירדה בחמישים אחוזים , זה כמו לקחת אקמול.

לנפגע ראש , שקורא ספר ולא מצליח להבין מה הוא קורא , או לנפגע ראש , שרואה טלוויזיה ולא מצליח להבין את ההקשרים שקיימים בסרט או בחדשות ,  הבנת הניואנסים הקטנים , או אי ההבנה שלהם יוצרת יאוש תסכול , ואז מגיע השלב הבא , הטיפול הפסיכיאטרי , הגם שספק אם אותם נפגעים סובלם מבעיה פסיכיאטרית , הם יכולם לסבול מחרדות , אבל מפוביות שונות , אבל זה קשור דווקא , יותר  , לצד של הפוסט טראומה החסרה , והם לא ממש צריכים טיפול פסיכאטרי , אלא עזרה פסיכאטרית נכונה , שלרוב לא ניתנת להם לצערי.

עניין נוסף,  שהוא מאוד נפוץ אצל נפגעים , עם פגיעת ראש סגורה , הוא הפרעות השינה , אדם שהוא לאחר פגיעת ראש, בדרך כלל יהיה קשה לו יותר להסדיר את השינה , או שיהיה לו יותר קשה להגיע לשינה רציפה ומרעננת  , שזו היא מטרת השינה. יאמר עוד, כי בהמשך יכולות להתפתח פתלוגיות נוספות אשר , יכולות לבוא , לידי ביטוי,  בהתמכרויות לאלכוהול , סמים , קנביס , הימורים , דבר אשר מגדיל , את הנזקים , שלא נפגעי ראש שלא באשמתם.

איך ניתן לטפל בנפגעי ראש , בעלי פגיעת ראש סגורה  

שאלה טובה , לא ממש ניתן לטפל בהם . בעצם מדובר בפגיעה נפשית וקוגנטיבית שהיא מעין ליקוי נפשי משוכלל.  יש לה , לפגיעת הראש הסגורה , הרבה צדדים , הרבה מאוד פגימות, היא מופיעה בהרבה מאוד ורנסיות,  והיא מציבה אתגר גדול ביותר בפני הנפגע, ובני משפחתו .

אז בכל זאת ניתן לעשות , מנסיוני , יש להתאים את החיים לאותו נפגע ראש , ולא לדרוש ממיש שעבר פגיעת ראש סגורה להתאים את עצמו לחיים. בדרך כלל אדם , ללא פגיעת ראש , צריך להתאים את עצמו לחיים , להתמודד עם קשיים , ללכת בדרך מסוימת .

נפגע ראש קודם כל צריך , להתאים את החיים אליו וכן לדעתי יש  לדאוג ולראות איך ניתן להקל עליו , אם זה בכדורי שינה , השינה היא מאוד חשובה לנפגעי ראש , , להקל על , נפגע ראש ,  בחרדות שלו , בהתקפי חרדה , וכן בעזרת טיפול פסיכולוגי.

טיפול פסיכולוגי יכול , לנסות לגרום לנפגע ראש ,  להכיר בעובדה , שמה שהיה לפני פגיעת הראש, כבר לא יהיה לאחר שהוא עבר פגיעת ראש , ההשלמה עם הפגיעה , וארגון מערכת החיים עד כמה שניתן בהתאם לפגיעה זו , היא דבר אשר יכול מאוד להקל את חייו של נפגע ראש. יחד עם זאת , לדעתי יש צורך לבצע  מבחנים נירוקוגנטיבים , לצורך התאמה תעסוקתית ,  היות ונפגע ראש , בעל פגיעת ראש סגורה , לא יכולם לעבוד בכל עבודה, ולא יכול לקבל החלטות בכל מצב או כפי שהוא קיבל אותם עובר (לפני פגיעת הראש) , הדברים אשר אני מציע אותם יכולים , בסבלנות רבה , ולאורך זמן , לתת לנפגע הראש , את האפשרות , לצבור  מעט מהכלים שאבדו להם , עקב פגיעת הראש , ובעצם לשקם את עצמו.

ייצוג נפגעים בעלי פגיעת ראש סגורה 

עורך דין גיא בית און , ייצג ומייצג נפגעים בעלי פגיעות ראש גם פתוחות וגם סגורות . תפקידו של עורך הדין אשר מייצג נפגעים , הוא קודם כל להבין ברפואה , לא ברמה של רופא ,כי אין צורך, אבל ברמה יחסית גובה , על מנת לדעת לשים את האצבע , על הנקודות הנכונות ,  לבצע את הבירור העובדתי הנכון ולגזור , הפגימות הנכות , על מנת להביא למצב בו הנפגע יכור בכל הפגימות שלו.

ככלל, כל עורך דין, אשר מטפל בפגיעות גוף ,צריך לשאול את עצמו, מעבר למה שהוא רואה , אילו נכויות הוא לא רואה  , אבל ,על כך אפרט במאמר אחר.

לגבי נפגעי ראש , עם פגיעת ראש סגורה ,  גם יכולות להיות נכויות אחרות , פגיעות צוואר , פגיעה בשמיעה , טנטון  קבוע , שינויים אישיותיים פסיכיאטריים , ושינויים קוגנטיביים ,  כל אחת מן הנקודות , הלקויות ,  שציינתי , מהווה לכשעמה שיקול במתן אחוזי נכות , ובעצם אחוזי נכות ,   אשר ישקפו,  את הנכות האמיתית,  של אותו נפגע , ויגדילו את התגמולים , והזכויות אשר מגיעים לו ממשר הביטחון.

היות וכך , יש אתגר אתגר אמיתי, בייצוג של נפגעי ראש , כיוון שבדרך כלל, מאוד קשה גם לוועדה הרפואית, לאמוד את פגיעת הראש, ולסווג אותה לתקנה הנכונה , בספר המבחנים לקביעת אחוזי נכות , ויש צורך בעורך דין אשר,  יסביר במילים על סמך מידע,  למה יש להיתן אחוזי נכות מסוימים, לאותו נפגע, ועל מה הוא מסתמך , כשהוא טוען את מה שהוא טוען בפני הוועדה הרפואי , המדובר בעבודה מאוד מורכבת4 , אשר מצריכה ידע רב , וגם הרבה מאוד ניסיון , ובקיצור עורך דין ,  שמתמחה בטיפול בפגיעות גוף בכלל , ובתביעות נגד משרד הביטחון , צריך לדעת , לתרגם את הרפואה למשפט , הוא צריך לקחת , את כל הנכויות הרפואיות , ולתרגם , אותם , למבחני נכות נכונים , בהתאם לאמור בתקנות הנכים מבחנים , לקביעת דרגת נכות.

והעיקר שתהיו לי בריאים.